פרננדו פסואה

גדול משוררי פורטוגל בכל הזמנים

פרננדו פסואה

ב-1935 ראה אור ספר שיריו הראשון של פסואה בשפה הפורטוגלית, "מסר". נוסף לכך, הוא פרסם ארבעה כרכים של שירה אנגלית וכמה מאות שירים וקטעי פרוזה בכתבי עת ספרותיים. פועלו הספרותי של פסואה קנה לו הערכה בקרב החוגים הספרותיים בפורטוגל עוד בימי חייו, אולם רק לאחר שהלך לעולמו התבררה מידת גדולתו וחשיבותו. לאחר מותו התגלו בביתו למעלה מ-25 אלף דפים כתובים בכתב ידו, שכללו קטעי שירה, הגות, מחזות, טקסטים מיסטיים ורומנים. מפעל התרגום וההוצאה לאור של כתביו טרם הושלם. פסואה חיבר את כתביו תחת מספר רב של שמות עט, 70 לכל הפחות. אולם בניגוד לשמות עט רגילים, אלה ששימשו את פסואה היו דמויות מפותחות, בעלות ביוגרפיה, אישיות וסגנון כתיבה משל עצמן. חלקן אף קיימו ביניהן מערכות יחסים מורכבות וביקרו זו את יצירתה של זו. דמויות אלה, שהיו כולן פרי-רוחו של פסואה עצמו, כונו בפיו הטרונימים.

אוטוביוגרפיה של איש שלא היה קיים  

מופע תיאטרלי מוסיקלי מכתבי פרננדו פסואה

ארבעה יוצרים בעלי גישה ייחודית מתחום העבודה הקולית ביצירה מוסיקאלית בימתית, המבוססת על שירים וקטעי יומן של פרננדו פסואה שנכתבו בתקופות שונות בחייו ותחת שמות שונים.

העבודה על "אוטוביוגרפיה של איש שלא היה קיים" מדמה אוטוביוגרפיה של כל אדם, שכן כך נדמה שהביוגרפיה של פסואה היא משהו אבסורדי מעצם הגדרתו, משום שהוא כתב ללא הרף את עצמו ורק את עצמו על מאות אלפי פתקים, ודרך נקודת מבטן של דמויות שונות ומומצאות (הטרונימים).

בעבודה זו בחרו יוצרי מעבדתרבות בחרו לעסוק בכוחה של המילה והשפה. המופע הינו מעיין 'קונצרט סוריאליסטי', יצירה מוסיקאלית מקורית ומופע בימתי המציג מעין מקהלה הנעה אל תוך עולמו של פסואה בעזרת דימויים בימתיים.

פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואה (1988-1935) נחשב לגדול המשוררים המודרניים של פורטוגל, הוא כתב בכל הסגנונות, יצירתו מכילה פרוזה, שירה, הגות ופילוסופיה. ומקיפה מגוון רחב של תמות, נסיבות, נופים, רגשות, סיטואציות.. והכל משתקף ונובע מתודעה אחת, על כל הפלאיות והאבסורד שבה.

 ניהול מוזיקלי ועיצוב: מירב בן-דוד // ניהול אמנותי: ברוך ברנר // אמן יוצר: אן אליזבט // אמן יוצר: ג'וזף שפרינצק // תרגום של הטקסטים: יורם מלצר, רמי סערי.

ביקורת שי בר יעקב
פרננדו פסואה
סגירת תפריט